כל עובד המקבל לידו תלוש שכר נחשף לרכיב "ניכויים" בתלוש השכר. רכיב הניכויים מתחלק לרכיב ניכויי חובה ורכיב ניכויי רשות. במסגרת ניכויי החובה ניתן להוריד לעובד ניכויים אשר נקבעו באופן במפורש בחוק, ואילו במסגרת ניכויי הרשות ניתן להוריד לעובד סכומים אשר הוא הסכים להם, ובלבד שמדובר בהסכמה אותנטית. עם זאת יש ולעיתים המעסיק נוהג לנכות לעובד מעבר למותר על פי דין. להלן סקירה אודות הרכיבים שהמעסיק נדרש לנקותם על פי החוק.
סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של מקרים המאפשרים קיזוז כספים ממשכורתו של עובד: סכום שחובה לנכותו על פי חוק, תרומות שהעובד הסכים כי ינוכו, דמי חבר לארגון עובדים, דמי טיפול ארגוני, קנס שהוטל על עובד על פי הסכם קיבוצי או על פי חוק, תשלומים לקופת גמל, חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, מקדמות על חשבון שכר העבודה.
להלן הסעיף:
"(א) לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה:
(1) סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק;
(2) תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;
...
(4) סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק;
(5) תשלומים שוטפים לקופות גמל ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלומם;
(6) חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;
(7) מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חדשים; עולות המקדמות על שכר עבודה לשלושה חדשים – חלות על היתרה הוראות פסקה (6).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של עובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות."
מה הכוונה במילים "יתרת חוב ולרבות מקדמות"? נקבע בפסיקה כי מדובר על סכום קצוב ומוכח:
כוונת המילים "יתרת חוב ולרבות מקדמות" היא, לסכום קצוב ומוכח, או בלתי שנוי במחלוקת, שהרי לא יעלה על הדעת כי יאפשר המחוקק למעביד לעשות דין לעצמו להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב, ומדוע חייב, ולנכות כל סכום משכרו, כישר בעיניו.
אלא על מעביד הסבור כי נותרו "יתרות-חוב" שחב לו העובד, להתכבד ולהגיש תביעה נגדית, או בהתקיים נסיבות לקיזוז לטעון לקיזוז בכתב הגנתו - ולהוכיח את טענתו." (דב"ע נד/3-101 יעקב עמנואל נ' שופרסל [פורסם בנבו] ניתן ביום 30.3.95 פד"ע כ"ח 241 שם עמ' 16).
אם כן, עולה אפוא, שמעביד לא יכול להחליט על דעת עצמו כי קיים חוב ולקזז משכרו של העובד. חוב חייב להיות קצוב ומוסכם על ידי הצדדים. עובד שנוכו משכרו בניגוד לאמור בחוק ולא על פי מה שסוכם בינו לבין המעסיק, יקבע פגישה עם עורך דין דיני עבודה תל אביב. במקרה כזה ניתן לפנות לעורך דין אשר אביטן שמטפל בסוגיות דומות בנושא ניכוי שכר עובדים.
מן האמור עולה כי חוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של מקרים שבהם רשאי המעסיק לנכות משכרו של העובד. מעסיק אינו רשאי לנכות משכרו של העובד שלא בהתאם לאמור בחוק. כמו כן, מעסיק הסבור כי העובד חב לו כספים נדרש להגיש תביעה, או לטעון לקיזוז ואין הוא רשאי לנכות סכום זה על דעת עצמו.
"ניכוי שכר עובד"
משרד עו"ד אשר אביטן