חוק עבודת נשים מעניק לעובדות בהיריון הגנות שונות. עובדת אשר הועסקה במשך תקופה העולה על 6 חודשים ברציפות זכאית לקבל את ההגנה המשמעותית ביותר הקבועה בחוק: הגנה מפני פיטורים. אולם מה במקרה בו עובדת נדרשה לצאת לחופשה מרוכזת מטעם העבודה, האם במקרה זה נשמרת רציפות בעבודה לצורך ההגנה הקבועה בחוק?
סעיף 9 (א) לחוק עבודת נשים אוסר על מעסיק לפטר עובדת בהיותה בהריון ובלבד שעבדה אצל אותו מעסיק 6 חודשים לפחות.
מה קורה במקרה של מורים או של עובדים בישיבות, אשר יש להם חופשה של "בין הזמנים"?
כדאי לדעת שהחוק איננו קובע כי יש צורך ברציפות ובלבד שלא חל נתק על פי הדין, קרי, של 6 חודשים.
(ראה עב (ת"א) 2641/07 עדה פלדמן נ' פרופ' אריאל בן עמר שרותי רפואת שיניים והשקעות בע"מ (ניתן ביום 23.4.2009 – פורסם במאגרים האלקטרוניים, [פורסם בנבו]. שם עמ' 7 – 8)).
מכאן נלמד כי די בכך שעובדת עבדה 6 חודשים, אף אינם רצופים, בכדי לזכות בהגנות שבחוק עבודת נשים, לרבות בהגנה האוסרת על המעסיק לפטרה כאמור לעיל. עובדת בהריון שפוטרה, על אף שעבדה למעלה מ6 חודשים, תפנה לייעוץ אצל עורך דין המומחה בדיני עבודה בכלל, ובזכויות עובדות בהריון בפרט. ניתן לפנות לעורך דין אשר אביטן המטפל במקרים דומים. בשולי הדברים יצוין כי בכדי ליצר נתק ביחסי עובד-מעביד על פי דין צריך שיתקיים נתק של 6 חודשים רצופים.
"עובדת בהריון - מתי נשמר רצף עבודה על פי חוק"
משרד עו"ד אשר אביטן