פעמים רבות מציע מעסיק לעובד לקבל סכומים לא מבוטלים בכפוף לחתימה על כתב ויתור. רגע לפני שחותמים על כתב ויתור שכזה חשוב להזהיר הן את העובד והן את המעסיק אודות חתימה על מסמך שכזה. במאמר זה נבקש להבהיר את הכללים והמשמעויות הנובעות מחתימה על כתב ויתור.
כלל היסוד הוא כי יש לתת תוקף להסכמת הצדדים. אך אין הדבר כך כאשר עסקינן בזכויות קוגנטיות – זכיות אשר לא ניתן להתנות עליהם. כאלו הן רוב הזכויות הסוצייאליות של העובדים.
לכן, צריך לדעת שבית הדין נוהג לבחון בהקפדה רבה את כתבי הסילוק והויתור למיניהם ולבחון היטב האם נפל בהם פגם או לא.
בין אם אתה מעסיק ובין אם אתה עובד, חשוב לדעת כי לא תמיד כתב הויתור הוא סוף פסוק.
על המעסיק לדעת כי אף במקרה שבו חתם העובד על כתב ויתור הוא עדייף חשוף לתביעות מפני העובד.
על העובד לדעת כי כאשר נדרש ממנו לחתום על כתב ויתור ידע כי, עדיין ישנם מצבים שביכולתו לפנות לבית הדין ולעמוד על מימוש מלוא זכויותיו. על כן, כדאי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה תל אביב בנוגע לתוקף חתימתו על כתב ויתור. במצב כזה, עורך דין אשר אביטן המומחה בתחום, יוכל לבחון את המקרה ולתת הכוונה לעובד כיצד לפעול.
כדוגמא נציין פה כמה מקרים בהם בית הדין יכול שלא לתת תוקף לכתב הסילוק:
(א) כתב הויתור אינו ברור וחד-משמעי או שיש בו איזה שהוא פגם.
(ב) כתב הויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו.
(ג) העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הויתור.
(ה) לאחר חתימת כתב הויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך.
במקרה מיוחד אשר נדון בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, עמד מקרה של עובד אשר הועסק כשומר בחברת שמירה במשך ארבע שנים, והסתיימה עם הגיעו לגיל הפרישה. העובד חתם על הסכם פשרה בשפה הרוסית, המובנת לו, במסגרתו ויתר העובד על כלל טענותיו כנגד המעסיקה תמורת תשלום כולל בסך 32,738 ₪. לאחר מכן פנה העובד בתביעה לבית הדין לעבודה, במסגרתה תבע רכיבים שונים לרבות רכיב של שעות נוספות, אשר מהווה זכות קוגנטית. כלומר זכות אשר העובד אינו יכול לוותר עליה, וככל אין להסכמתו לוותר על הזכות תוקף משפטי.
בית הדין לעבודה בירושלים, השופטת שרה ברוינר ישרזדה, בחן את ההסכם, ועמד על כך כי ההסכם בעיקרו היה מודפס כאשר הוספו הערות במקומות שונים בכתב ידו של העובד. בית הדין קבע כי: "כי מתוך עדותו של התובע עלה כי הבין לאורך כל תקופת עבודתו שהוא זכאי להפרשי שכר בגין שעות נוספות ואף ערך בירורים עם גורמים שונים (כולל משרד העבודה וההסתדרות) בעניינים אלה וידע למה זכאי בגין ש"נ".
וכן צוין כי: "שוכנענו כי מבחינת התובע היתה גמירות דעת לקיים מו"מ בענין הפרשי שכר בגין ש"נ... בנסיבות אלה, בכל הנוגע לרכיב השעות הנוספות מסקנתנו היא כי התובע ויתר במודע על חלק מטענותיו בענין שעות נוספות אותן צבר במשך כל שנות עבודתו לאחר שבחר מיזמתו לדרשן עם סיומה על פי תחשיב שערך. התובע הבין היטב על מה מוותר בענין זה ואת תוכן הויתור, וזאת לאחר מו"מ -גם לשיטתו. איננו מוצאים מקום, בנסיבות הענין, שלא לכבד את ההסכמה המודעת של הצדדים לסיים המחלוקת ביניהם בענין זה בסך שהוסכם. מכאן נובע כי הסכם הפשרה מונע מן התובע להעלות כל טענה בדבר זכאות להפרשי שכר בגין שעות נוספות."
כלומר בצעד חריג, בית הדין לעבודה פסק כי ויתור עובד במודע על זכויותיו הקוגנטיות, במסגרת הסכם, אינו יכול להקים לעובד עילת תביעה לאחר מכן בבית הדין לעבודה. ותביעתו עשויה להידחות. עם זאת יוער ויודגש כי מדובר בנסיבות חריגות ביותר. סע"ש 14891-08-13 חנן בבינסקי נ' ש.א.ס. שמירה וסיורים בע"מ (פורסם בנבו, 27.4.2017).
מכל האמור עולה כי על המעסיק והעובד לבחון היטב טרם חתימה על כתב ויתור האם הוא ברור וחד-משמעי, האם העובד הבין את המשמעויות הנובועת ממנו, האם העובד קיבל חשבון מפורט על הסכומים ששולמו לו וכיוצ"ב. ככלל בית הדין לא ייתן תוקף לכתב ויתור בו העובד מוותר על זכויותיו הקוגנטיות. עם זאת יש להבהיר כי אף אם התקיימו התנאים שפורטו לעיל אין המשמעות בהכרח כי בית הדין ייתן תוקף לכתב הוויתור, והדבר תלוי בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה לגופו.
"כתב ויתור - עד היכן תוקפו"
משרד עו"ד אשר אביטן