אלו רכיבים יובאו בחשבון לפיצויי פיטורים ולהפרשות פנסיה?

מהם הרכיבים אשר יובאו בחשבון לצורך מילוי חובת המעסיק להפריש כספים לטובת פיצויי פיטורים ולפנסיה? מה נכלל במסגרת "שכר היסוד של העובד" לצורך רכיבים אלו, ומה מוגדר כ"תוספת" שאינה חלק משכר היסוד? במאמר זה נענה על שאלות אלו.

 תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (להלן: "התקנות"), קובעת את הרכיבים שיובאו בחשבון שכר-עבודה כדלקמן:

"1 (א)  הרכיבים שיובאו בחשבון שכר-עבודה לעניין תקנות אלה הם:

(1)       שכר יסוד

(2)       תוספת ותק

(3)       תוספת יוקר המחיה

(4)       תוספת משפחה

    (ב)   נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.

    (ג)   לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנת-משנה (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות".

 לעניין חישוב הפיצויים, יש לראות את התשלומים שקיבל העובד בגין דמי מחלה, דמי חופשה, דמי חג ודמי מילואים כחלק מן השכר הרגיל. בהקשר זה נפסקו בעע (ארצי) 212/06 ימית א. ביטחון (1988) בעמ - אלי אפרים, [פורסם בנבו] (12.11.08).

  רכיב מותנה או פיקטיבי:

• הפסיקה בוחנת האם יש להחשיב את השכר כשכר יסוד לעניין ההפרשות לפיצויים ע"פ השאלה הבאה: אם רכיב השכר "מותנה בתנאי או בגורם מיוחד ותלוי בכך שמי שבו מדובר מתקיים בו אותו תנאי או גורם" – הרי מדובר ב"תוספת" לשכר, להבדיל מ"שכר רגיל". וכדלקמן:

 בע"ע 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ - שלומי תורג'מן [פורסם בנבו] (3/3/09), חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה יש לאבחן בין רכיב שכר שמהווים חלק מהשכר הקובע לבין רכיבים אחרים שאינם חלק מהשכר הקובע, כאשר בפסק דין זה דובר על "תוספת משמרות" וכך ציין ביה"ד: "הבחנה בין "שכר רגיל" לבין "תוספת" אינה תמיד ברורה, ובעניין זה מקובלת ההגדרה שנקבעה בפסיקת בית הדין הארצי, לפיה בודקים את טיבו של רכיב השכר העומד לדיון. כך, אם רכיב השכר "מותנה בתנאי או בגורם מיוחד ותלוי בכך שמי שבו מדובר מתקיים בו אותו תנאי או גורם" – הרי מדובר ב"תוספת" לשכר, להבדיל מ"שכר רגיל" (דב"ע לד/ 3-7  מדינת ישראל - מרדכי ביטמן, [פורסם בנבו] פד"ע ה' 421, 427 ; בג"צ 5572/92 זכאי ואח' נגד בית הדין הארצי ואח', פ"ד מ"ז(3) 602, 608), ר' עע (ארצי) 13565-09-11 פטריק אורן - קבוצת אשטרום בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 1/3/15 וכן ע"ע 300434/97 החברה למפעלי חינוך ותרבות באר שבע - נינה טופר, [פורסם בנבו] פד"ע לה 687).

 
 נטל ההוכחה:

עוד נקבע כי קביעת מהותו של רכיב הינה שאלה של עובדה ועל הטוען שהוא פיקטיבי נטל הראייה וההוכחה ( ר' ע"ע 300124/98 משה אהרונוביץ – ערוגות מושב עובדים, [פורסם בנבו] ניתן ביום 10/6/02).

 
 הוצאות אש"ל:

אף בעניין הוצאות אש"ל ההלכה הפסוקה היא "החזר הוצאות אש"ל הינו, במהותו, החזר הוצאות, וככזה – אין הוא נכלל בשכר הקובע של עובד לצורך תשלום פיצויי פיטורים" (ע"ע 548/05 מדינת ישראל – מנחם יהב, [פורסם בנבו] מיום 21/3/06].

 
 בונוס ועמלות:

תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964:

"היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסוימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החודשים שקדמו לפיטורים".

בונוס המותנה ברווחי המעביד אינו חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים [דב"ע נד/101 – 3  עמנואל – שופרסל בע"מ, פד"ע כא' 241].    

עמלת תפוקה אישית המשולמת לעובד מהווה חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב זכויות סוציאליות, לרבות פיצויי פיטורים (ע"ע (ארצי) 537/07 צחי טל נ' אילנות בטוחה בית השקעות בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 10.6.10; ע"ע (ארצי) 170/03 יוסי עזרא נ' יה"ב פרויקטים ומחשוב 1991 בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 15.11.04; ע"ע (ארצי) 300048/98 עובדיה סימן נ' הסתור בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 26.3.02).

כשמדובר ב"פרמיה" אמיתית ולא פיקטיבית, אין היא חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים [דב"ע לד/68 - 3 ארגמן - מפעלים לצביעת טקסטיל בע"מ - ישעיהו קורניצקי פד"ע ו', 103;  דב"ע מט/141-3  סלים בלבול - מפעלי מאיר בע"מ פד"ע כ"א, 439].

מובהר, כי ככל שהנורמה שנקבעת, ובמקרה הנדון יעד המכירות, היא מלאכותית, במובן זה שהנורמה היא כה נמוכה עד כדי כך שהיא בעצם ביצוע העבודה הרגילה, אזי הפרמיה, למרות כינוייה, לא תיחשב כ"תוספת" לשכר אלא כחלק משכר היסוד. נטל הראייה בעניין זה מוטל על העובד [עניין סלים בלבול הנ"ל].

 
 ש.נ. גלואליות:

רכיב של תשלום גלובלי עבור ביצוע עבודה בשעות נוספות, אינו נחשב ל"פיקטיבי" כאשר הוא משולם באופן אמיתי בגין עבודה בשעות נוספות. נטל השכנוע כי תשלום מסוים המכונה "תוספת" מהווה חלק אינטגרלי משכר העבודה מוטל על העובד (דב"ע מט/3-141 סלים בלבול נ' מפעלי מאיר בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע כא' 439).

כאשר ה"תוספת" בגין שעות נוספות גלובליות משולמת כאשר העובדת שוהה בחופשה או מחלה, זהו שיקול המצביע על היות התוספת למעשה חלק מהשכר (ע"ע 1072/02 בן יונה ואח' – האוניברסיטה העברית בירושלים [פורסם בנבו] מיום 8.8.05.

 דמי נסיעה:

הפסיקה קבעה כי תשלום דמי נסיעה אינו בגדר רכיב שכר יסוד לצורך חישוב פיצויי פיטורים ואף אינו נמנה עם התוספות המפורטות בתקנות (ר' ע"ע(ארצי) 143/99 133 מרג'יה אליאס רפיק – מתכת סדום בע"מ (פורסם בנבו)).

 יש לבחון היטב את תלושי השכר, באם אלו תקינים לפי החוק. גם אם אלו תקינים לפי החוק, במידה ולא יירשמו כראוי, עלול המעסיק לשלם עבור פיצויי פיטורים כספים רבים בגין רישום לא מדוייק. רישום תלושי שכר שלא כחוק פותחות בפני העובד את האפשרות לתבוע את מעסיקו. עם זאת, כדאי לעובד לפנות להתייעצות עם עורך דין דיני עבודה ירושלים שיבחן את המקרה לעומקו לצד כל הסעיפים בחוק. עורך דין אשר אביטן טיפל במקרים דומים של רישום לא ראוי של תלושי שכר ויוכל לסייע בנושא זה.

לסיכום: שכר היסוד מורכב, בין היתר, משכרו הרגיל של העובד, דמי מחלה, חופשה, חגים ומילואים. מקום שרכיב מסוים מותנה בקיומו של תנאי הרי שירואו אותו כ"תוספת" שאינה חלק משכרו הרגיל של העובד. נטל ההוכחה להוכיח כי רכיב מסוים הינו שכר ולא תוספת מוטל על העובד, כך למשל כאשר מדובר על רכיב שעות נוספות המשולם במסגרת שכר גלובאלי.  

עוד עולה מן האמור כי כאשר שכרו של העובד מורכב מבונוסים ועמלות, יש לראות רכיבים אלו כחלק משכר היסוד. ואולם מקום שהבונוס מותנה ברווחי המעסיק לא מודבר ברכיב המהווה חלק משכר היסוד. בנוסף נפסק כי הוצאות אש"ל אינם חלק משכר היסוד של העובד, ואף לא דמי נסיעה.

משרד עו"ד אשר אביטן
www.avitan.co.il