ניכויים אסורים משכר העובד

תופעה שכיחה בשוק העבודה בישראל היא ניכויים שונים משכרו של העובד, כאשר מעסיקים רבים, לצד עובדים, אינם מודעים לאיסור הברור שקובע הדין בעניין זה. חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע במפורש מהם ניכויים מותרים וכל ניכוי שאינו מופיע ברשימה זו, הוא אסור.

מהו ניכוי אסור?

סעיף 25 לחוק הגנת השכר, קובע אלו ניכויים מותר לנכות משכרו של העובד ומדובר ברשימה סגורה. על כן, כל ניכוי שאינו מופיע ברשימה זו, הוא ניכוי אסור וחושף את המעסיק לתביעה בגין הלנת שכר. מה יכול המעסיק לנכות משכר העובד? ראשית, את כל ניכויי החובה שעליו לנכות על פי דין, למשל דמי ביטוח לאומי, מס בריאות ומס הכנסה. כמו כן, מחויב המעסיק לנכות משכר העובד את חלקו בתשלום לקרן הפנסיה. בנוסף לזאת, רשאי המעסיק לנכות מן העובד תשלום בגין חברות בארגון עובדים, ניכוי בגין תרומה שהעובד הסכים לה בכתב וכיו"ב.  

ניכוי הלוואה – האם הוא מותר?

במקומות עבודה רבים, ניתנת לעובדים האפשרות לקבל מקדמה על שכרם, כלומר הלוואה. במצב זה, יכול המעסיק לנכות כמובן משכרו של העובד, על מנת לפרוע את המקדמה ששולמה לו. אולם, גם כאן מטיל הדין מגבלה: הניכוי אינו יכול להיות בסכום הגבוה מרבע שכר העבודה של העובד (הכוונה לשכר ברוטו). זאת על מנת להותיר לעובד משכורת מספקת למחייה.
עובד שים לב: אם מדובר בשכרך האחרון בעבודה, יהיה המעסיק רשאי לנכות כל יתרת חוב בגין ההלוואה.

הטלת קנסות

אחת הטעויות הנפוצות בתחום יחסי העבודה, הוא הנחת המוצא של עובדים ומעסיקים רבים, כי המעסיק רשאי להטיל על דעת עצמו קנסות על העובד. זוהי הנחה שגויה! חל איסור מוחלט בחוק להטיל קנס על עובד אשר אינו בהתאם לחיקוק או הסכם קיבוצי. כך למשל, לא ניתן להטיל קנס על עובד בגין נזק שנגרם במקום העבודה, בין אם מדובר בנזק למלאי או לציוד ובין אם בחוסר בקופה. היה והעובד גרם לנזק, על המעסיק להגיש נגדו תביעה בבית הדין לעבודה, אך חל עליו איסור לקנוס אותו ולפגוע בשכרו. במקרה שמעסיק הטיל קנס על דעת עצמו ולא באמצעות תביעה כלפי העובד, עומדת לעובד הזכות להגיש תביעה כלפי מעסיקו. במצב כזה רצוי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה בתל אביב. עורך דין אשר אביטן עוסק בתחום דיני עבודה וניכויים שלא על פי דין.