פיצויי פיטורים היא אחת מן הזכויות הסוציאליות החשובות ביותר של העובד. הזכות לפיצוי פיטורים היא שמהווה עבור העובד רשת ביטחון כלכלית בעת פיטוריו על ידי המעסיק, או בעת התפטרתו בנסיבות המזכות את העובד בפיצויי פיטורים. החל משנת 2008 קמה חובה על המעסיק להפריש כספים לקרן פנסיה ופיצויים, סוגיה זו הפכה מעט מורכבת, בעיקר סביב משמעותו של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. במאמר זה נבהיר את הדין החל בסוגיה.
זכות העובד לפיצויי פיטורים
בבסיסם של דיני העבודה, נקבעה זכותו של עובד לתשלום פיצויי פיטורים. סכום הפיצויים נקבע בהתאם להיקף המשרה, לשכרו של העובד ולוותק שלו במקום העבודה. הזכות לפיצויי פיטורים, קמה לעובד לאחר שנת עבודה אחת, בעת פיטורים על ידי המעסיק, או בעת התפטרות העובד בנסיבות המקנות לו על פי חוק, זכאות לתשלום פיצויים כאילו פוטר.
עד לפני מספר שנים, סוגיית פיצויי הפיטורים הייתה ברורה מאוד. בעת אירוע המזכה בפיצויים, ביצע המעסיק חישוב פשוט של שנות העבודה כפול שכרו האחרון/שכר ממוצע של העובד וסכום זה היה מועבר ישירות מן המעביד לעובד. אולם, בשנת 2008, סוגיה זו הפכה לסבוכה יותר, משחלק מכספי הפיצויים מועברים מראש לקרן פנסיה.
חובת ההפרשה לקרן פנסיה ופיצויים
החל משנת 2008, כל מעסיק בישראל מחויב להפריש לעובד מדי חודש בחודשו, סכומים לקרן פנסיה ופיצויים, בשיעור של 18.5% משכרו, כאשר חלקו של העובד הנו 6% המועברים לפנסיה וחלקו של המעביד הנו 12.5% בחלוקה של 6.5% לפנסיה ו6% לפיצויים. מעסיק שים לב: שיעורים אלו משתנים מעת לעת ועליך להישאר מעודכן כדי לעמוד בחובתך כלפי העובד.
שיעור ההפרשות לחלק הפיצויים נמוך יותר מן החישוב של פיצויי פיטורים מלאים (העומד על 8.33%) ועל כן, חשיבותו של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, הקובע כי הכספים שבקרן הפיצויים, לא יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים ולמעשה, המעסיק חב בהשלמת ההפרש.
על מי חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים?
סעיף זה הקובע כאמור את חובת המעסיק להשלמת תשלום פיצויי פיטורים מלאים, חל על כל עובד, אלא אם נקבע אחרת במסגרת הסכם קיבוצי שחל על העובד על פי דין, או במסגרת חוזה עבודה אישי ובלבד כי מתקיימים שלושה תנאים: המעסיק מפריש פיצויים לקרן בשיעור של 8.33% לפחות, ההסכם כולל ויתור מראש של המעסיק על כספים אלו וכן כי העובד נתן הסכמתו להסדר זה. עובד שים לב: הסדר על תחולתו של סעיף 14 אינו תקף רטרואקטיבית מעבר לתקופה של שלושה חודשים. קרי, בעת פיטורים או התפטרות בדין מפוטר, יש להפריד בין התקופות ועל המעסיק יהיה לשלם פיצויי פיטורים מלאים עבור התקופה שבה ההסדר לא היה בתוקף. בכל מקרה בו המעסיק לא פועל בהתאם למחוקק בחוק, כדאי לעובד לפנות לעורך דין דיני עבודה תל אביב להתייעצות. עורך דין אשר אביטן מומחה בתחום דיני עבודה ופיטורים ועסק במקרים דומים.
זכאות לכספי הפיצויים בעת התפטרות
עובדים רבים אינם מודעים לכך כי כיום, הכספים אשר נצברו בקרן הפיצויים במהלך תקופת העבודה שייכים לעובד בכל מקרה, בין אם הוא פוטר על ידי המעסיק ובין אם הוא התפטר. השאלה מדוע הסתיימו יחסי עובד- מעביד רלוונטית רק לצורך הסוגיה של השלמת סכום הפיצויים על ידי המעסיק. כלומר, אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות בדין מפוטר, יהיה המעסיק מחויב בהשלמה לפיצויים מלאים, כפי שהוסבר לעיל. אם מדובר בהתפטרות "רגילה" יוכל הוא למשוך את הכספים שנצברו בקרן הפנסיה, בכפוף להצגת טופס 161 ומכתב שחרור כספים מהמעסיק לחברת הביטוח בה מתנהלת הקרן.
לסיכום הכלל הוא כי על המעסיק לשלם פיצוי פיטורים כאשר נוצר "אירוע מזכה" (פיטורים או התפטרות בדין מפוטר). החל משנת 2008 חלה חובה על מעסיקים להפריש כספים לטובת קרן פיצויים אשר עומדת לזכות העובד, בנוסף לזכות לפיצוי פיטורים, בהתקיים "אירוע מזכה". סעיף 14 לחוק פיצוי פיטורים הוסיף על מצב משפטי זה וקבע כי הפרשות המעסיק לקרן פנסיה ופיצויים עשויות להחליף את חובת המעסיק לשלם פיצויי פיטורים בעת קיומו של אירוע מזכה, ובלבד שהוסכם על כך מראש, והמעסיק הפריש לקרן בשיעור של 8.33% לפחות.
יודגש כי הפיצויים שנצברו בקרן, לפי סעיף 14, שייכים לעובד בין אם פוטר או התפטר, ללא קשר לעילת הפיטורים.
"פיצויי פיטורים, קרן פנסיה, וסעיף 14 לחוק"
משרד עו"ד אשר אביטן
www.avitan.co.il