האם רשאי מעסיק להעסיק עובד במנוחה השבועית?
מה דין העסקת עובד שלא על פי שעות עבודה ומנוחה ומהן השעות הללו?
לפי פקודת סדרי שלטון ומשפט הכלל הוא כי בימי המנוחה לא יעבוד בית מלאכה, בעל מפעל ולא יסחר בעל חנות בחנותו.
- שעות המנוחה של עובד הינם לפחות 36 שעות רצופות לשבוע.
- לגבי עובד יהודי – יכללו ימי המנוחה את יום השבת;
- לגבי עובד שאינו יהודי – יכללו ימי המנוחה את יום ראשון או השישי, בהתאם לדתו.
[סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951].
בנוסף, קובעת פקודת סדרי שלטון ומשפט כי ימי החגים: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות ויום העצמאות – הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל, וחוק שעות עבודה ומנוחה יחול עליהם.
כאן שככלל חל איסור על העסקה של עובד במנוחה השבועית, אך צריך לדעת שלכלל זה יש מספר חריגים:
ראשית, החוק קובע רשימה של תחומי עיסוק ספציפיים שבהם ניתן להעסיק עובד במנוחה השבועית כגון: אירוח בבתי מלון, אספקה של שירותים חיוניים, יצור חשמל ועוד.
שנית, ועדת שרים רשאית להעניק היתרים לענפי עיסוק מסוימים. היתרים אלו נתנו בתחומים כגון טיפול בזקנים, מצילים בחוף הים וכו'.
שלישית, ישנם היתרים פרטניים הניתנים לבעלי עסקים על ידי הממונה על חוק שעות עבודה ומנוחה, כאשר מדובר בגופים אשר נמצא כי קיים הכרח לבצע בהם פעילות בזמן המנוחה היומית.
מעסיק שים לב: חל איסור על מעסיק לסרב לקבל עובד לעבודה בשל כך שהוא הודיע למעסיק, עם קבלתו לעבודה, כי אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה, על פי איסור שבדתו.
עובד שים לב: כאשר מעסיק מסרב לקבל מועמד לעבודה בעקבות הידיעה שאינו עובד בימי המנוחה, יש לפנות לעורך דין דיני עבודה תל אביב. רצוי ליצור קשר עם עורך דין אשר אביטן שטיפל במקרה כזה ובמקרים דומים בדיני עבודה ומנוחה.
בפסיקה נדון מקרה בו הפעיל בעל עסק את עסקו בשבת ואף העסיק עובדים יהודים. בגין פעילות זו יוחסה לבעל העסק עבירה של איסור העסקה במנוחה השבועית, ועבירה של איסור בעל חנות לסחור ביום המנוחה השבועית. בעל העסק טען כי אין מקום לייחס לו את העבירות האמורות מאחר והעסק שבבעלותו הינו בית קפה הפועל במסגרת "היתר כללי" להעסקה בבתי אירוח.
בית הדין האזורי, ע"י השופט משה טוינה, דחה את טענות המעסיק וקבע כי נסיבות המקרה אינן מעידות כי מדובר בבית קפה, אלא כי מדובר בקיוסק, כפי שמעיד שם העסק "פיצוחי גיל", שכן לא מדובר במסעדה או בית קפה המארח את יושביו. משכך נפסק כי פעילות בית העסק אינה חוסה תחת ההיתר הכללי.
בבואה לגזור את עונשו של בעל העסק ציין בית הדין האזורי לעבודה כי: "הפעלת בית עסק ביום המנוחה השבועית באה למכסם יתרון כלכלי של בעל העסק בהפעלתו, בסביבה חברתית שבה בתי עסק מתחרים אינם פעילים, בשל ההקפדה על האינטרס החברתי הבא לביטוי בחוק. מכאן כי הענישה בעבירה של איסור על עבודה במנוחה שבועית, חייבת לתת ביטוי לפן הכלכלי ולמנוע מבעל העסק את היתרון הכלכלי שיש בעבירה על החוק."
לאור האמור פסק בית הדין קנס סך של 30,000 ₪ לבעל העסק, בגין עבירות של איסור העבדה במנוחה שבועית ועבירה של איסור על בעל חנות לסחור בחנותו במנוחה שבועית.
[ב"ש 1224/09 מדינת ישראל משרד התמ"ת נ' גיל בן משה גיא].
לסיכום: ככלל חל איסור להפעיל עסק או להעסיק עובדים בשעות עבודה ומנוחה. לגבי עובד יהודי מדובר ביום שבת, ולגבי עובד מוסלמי או נוצרי בהתאם לדתו. יחד עם זאת, קיים משטר של היתרים כלליים בחוק ובהחלטת ועדת שרים הפוטרת ענפי עיסוק מסוימים מהאיסור. כמו כן, ניתן להגיש בקשה למתן פטור פרטני לבית עסק לממונה על שעות עבודה ומנוחה. בית עסק או מעסיק שבחר להפעיל את עסקו ללא היתר כאמור, חרף האיסור האמור, עלול להיות חשוף להרשעה פלילית ואף לקנסות כבדים, אשר ימנעו ממנו את התמריץ להפעיל את עסקו בימי המנוחה.
משרד עו"ד אשר אביטן