מעסיקים רבים נדרשים לקיים ראיונות עבודה. לעיתים רוח הראיון נעשית באופן חברי במיוחד, ובמסגרת זו מעסיקים רבים מרגישים נינוחים לשאול שאלות אשר לעיתים עשויות לחצות את גבול השאלות המותרת על פי דין.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 קובע איסור על מעסיק להפלות בקבלה לעבודה בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, לרבות מחמת תדירותו או משכו.
לפיכך, בראיון עבודה אין מקום לשאלות בנושאים כגון: מעמד אישי, תכיפות הקריאות לשירות מילואים או ארץ מוצא וכאמור. כאשר נמצאים בספק לגבי שאלות שנשאלו במהלך ראיון מועמד לעבודה, ניתן ליצור קשר עם משרד עורך דין לדיני עבודה בירושלים שיוכל לבחון את המקרה לגופו ולסייע בתהליך המשפטי.
במקרה בו מעסיק ציין בפני מועמדת לעבודה כי הוא לא מעוניין להעסיק עובדת אתיופית מאחר והן "לא נקיות" מראה, פסק בית הדין כי מדובר בהפליה מטעמי מוצא וקבע כי הנתבעת תשלם לעובדת פיצוי בסך 50,000 ש"ח (סע"ש (חי') 37213-08-13 טאיה טרפיה נ' דרעי מזגנים בע"מ).
עוד, נאסר על מעסיק לדרוש מדורש עבודה את הפרופיל הצבאי שלו.
כן חל איסור לדרוש ממועמד לעבודה פרטים בדבר המרשם הפלילי. עם זאת, החוק אינו קובע איסור מופרש על מעסיק לשאול על עברו הפלילי של מועמד לעבודה, בתנאי שהשאלה רלוונטית לתפקיד המוצע (ע"א 8189/11 דין נ' מפעל הפיס)
מן האמור לעיל עולה, בין היתר, כי חל איסור על מעסיק לשאול למוצאו העדתי של המתראיין, על נטייתו המינית, על חיי המשפחה, כגון מתי בכוונת המרואיינת להיכנס להריון, ועוד. מנגד ככל שמדובר בשאלה הרלוונטית לתפקיד ואשר קשורה בקשר ענייני הדוק למשרה המוצעת הרי שניתן לשאול אותה, ובלבד שהיא צמודה למאפייני המשרה המוצעת.
"שאלות אסורות"
משרד עו"ד אשר אביטן