כתב ויתור לעובד זר

עם סיום יחסי העובדה נוהג כי המעסיק משלם לעובד את יתרת זכויותיו החוזיות והסוציאליות, וזאת בכפוף לחתימה על כתב ויתור. מה תוקפו של כתב ויתור זה כאשר הוא נעשה בין עובד זר, שעברית אינה שפתו הראשונה? כיצד בתי הדין מתייחסים לשאלות אלו? במאמר זה נשיב על שאלות אלו.

 חשוב לדעת שגם אחר חתימת עובד על כתב ויתור, גם אם יהיה כתב הויתור בשפה שהעובד מבין, אפילו עם פירוט חישובים, ואפילו חתום על ידו, עדיין לבית הדין שיקול דעת אם לתת לו תוקף.

 על פי הפסיקה, כתב ויתור יהיה בר תוקף רק אם העובד היה מודע באופן מלא לזכות עליה הוא מוותר, ואם נמסר לו בטרם החתימה חשבון ברור ומובן של הסכומים שיקבל במסגרתו ונוסח כתב הוויתור עליו הוא חתם היה ברור וחד משמעי (דב"ע נד/ 3-229 חמת ארמטורות נ' נעים [פורסם בנבו] (30.11.98);  ואף אז מתן תוקף לכתב הויתור נתון לשיקול דעת בית הדין. לכן עובד זר, שלאחר החתימה על כתב הויתור מגלה שהחתימה פועלת לרעתו, רשאי לפנות לייעוץ אצל עורך דין דיני עבודה ירושלים. במצב כזה יש לפנות לעורך דין אשר אביטן שמקרים כאלה ואחרים בדיני עבודה לוקחים חלק נרחב בעבודתו.

 רק לאחרונה (10/4/17) ניתן פסק דין בנושא זה. באותו מקרה נמסרו לעובד במשרדי החברה כתבי קבלה וסילוק, הן בעברית והן בטיגרית, בהן הצהיר בחתימת ידו כי אין לו שום תביעות כנגד החברה. בפסק הדין נכתב כי על פי ההלכה הפסוקה, משפט העבודה אינו ממהר ליתן תוקף לכתבי ויתור וסילוק, ודאי כאשר מדובר על ויתור על זכויות קוגנטיות [כלומר זכויות אשר לא ניתן להתנות עליהם].[דמ (ת"א) 21925-05-16‏ ‏ ‏Mekonen Tesfalem‏ נ' י.ב. שיא משאבים בע"מ]. 

יצוין כי באותו מקרה סיפר העובד גירסה לפיה אילצו אותו לחתום על טופס הוויתור, ובית הדין התרשם לחיוב ממהימנותו. עוד כתב בית הדין כי היה על החברה להעיד את עורכת הדין של העובד, שהיא זו ששוחחה עם העובד באותו היום ואף החתימה אותו על כתב הוויתור, וכן את חשבת השכר שנטען שהסבירה לעובד את החישובים. משבחרה שלא לעשות כן – ומסיבות נוספות – לא ניתן תוקף כלשהו לכתב הוויתור.

מן האמור עולה כי כאשר המעסיק מעוניין שהעובד יחתום על כתב ויתור, על כתב הוויתור להיות בשפה המובנת לעובד, להבהיר לעובד היטב מהן הזכויות שעליהם הוא מוותר, יש למסור לידו חשבון ברור ומובן של הסכומים שקיבל וכיוצ"ב. עם זאת, אף אם כתב העובד על הסכם ויתור אין המשמעות הנובעת מכך כי בית הדין ייתן תוקף להסכם והדבר נתון לשיקול דעתו. בית הדין יימנע מלתת תוקף להסכם בו מוותר העובד על זכויות הסוציאליות הבסיסיות ביותר (זכויות קוגנטיות).