האם מותר למעסיק לפטר עובדת לאחר לידה?
סעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 קובע כי חל איסור על מעסיק לפטר עובדת המצויה בחופשת לידה וכן במשך 60 יום לאחר תום חופשת הלידה.
בפרשת אורלי מורי קבע בית הדין הארצי, כי המעביד חייב להשיב את העובדת לעבודה בפועל לאחר תום חופשת הלידה, תוך מתן אפשרות ממשית אמתית וכנה לשוב ולהשתלב מחדש במקום העבודה, אלא אם היא מבקשת שלא לשוב לעבודתה. ובלשון בית הדין הארצי –
"מטרתו של המחוקק, על ידי קביעת תקופת איסור הפיטורים לאחר תום חופשת הלידה, היא להקשות על מעבידים לפטר עובדת שיצאה לחופשת לידה. הוראת החוק מחייבת את המעביד לקבל את העובדת חזרה לעבודה לתקופה מסוימת, זאת על מנת לאפשר לעובדת להשתלב בחזרה במקום העבודה, ולתת לה הזדמנות להוכיח את יכולותיה גם לאחר הלידה. הוראת החוק הינה קטגורית, לא מותירה כלל שיקול דעת למעביד, בלתי אם להחזיר את העובדת לעבודה, למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק עבודת נשים".
בפרשה נוספת בה הודיע המעסיק לעובדת כי לאחר שתחלוף התקופה בה העובדת מוגנת בחוק, 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, בכוונתו לפטרה. בית הדין האזורי לעבודה פסק כי הפיטורין נעשו בניגוד לדין ((תע"א (י-ם) 1897-10 ליסיצקין נ' רשות הזיכרון לשואה ולגבורה יד-ושם (פורסם בנבו, 24.12.2013).
מן האמור עולה כי לעובדת אשר יצאה לחופשת לידה זכות לשוב ולהיות מועסקת, ומנגד על המעסיק חובה להשיב לעבודה את העובדת החוזרת מחופשת הלידה, תוך מתן אפשרות ממשית אמתית וכנה לשוב ולהשתלב מחדש במקום העבודה.